דמיינו לעצמכם זוג צעירים שזה עתה התחתנו ואחרי זמן מה הגיעו להחלטה אסטרטגית לאמץ לעצמם תחביב משפחתי.
מיד מתחילים ביישום ההחלטה.
הם מטפסים לצוקים בגיא בן הינום, צוללים למעמקי ים בחופי דהב ואף רוכבים על סוסים במדבריות. בסוף, אחרי ניסוי וטעייה, שניהם מבינים דבר אחד – התחביב שהכי עושה להם את זה אוכל ושתייה.
דמיינתם?
נעים להכיר, סשה ונטלי כנוביץ מכפר סבא.
אז יופי, אוכל ושתייה נשמע מעולה אלא שדי משעמם סתם לאכול ולשתות מה שאחרים הכינו עבורך. צריך לעשות גם משהו בעצמך, הרי מדובר בתחביב, כלומר עשייה פעילה.
החלטתי להכין ליקרים ביתיים. נשמע פשוט, זול, משכר ומיוחד. הכנתי כמה משקאות מוזרים, שאת מתכונם מצאתי ברשת, ובוא נאמר לא נפלתי מהכסא (למרות שכמה חברים דווקא התלהבו). טוב, הבנתי שאני פשוט לא אוהב ליקרים. מה לעשות ואני לא מוכן לאמץ תחביב לדבר שאין לי חיבה כלפיו, מין פרדוקס כזה. אגב, גם עם יין צימוקים לא ממש הלך לי, בשלב מאוחר יותר חברינו זיקק אותו ואחרי שנה יצא כהיל דובדבנים לא רע בכלל, אולי שווה לשחזר את ההצלחה.
בדיוק ברגע של משבר לא פשוט בחיפוש אחר הדבר הגדול הבא, יד הגורל הביאה אותי לבלוג של ולדימיר גרשנוב (החצי המזוקן של לאפינג בודהה) באתר Livejournal, שבו הוא סיפר על הבירות שלהם והזכייה הגדולה בתחרות הלונגשוט הראשונה. ברגע זה נודע לנו לראשונה שניתן להכין בירה בבית, מכאן ואילך לא היו התלבטויות. עברתי במהרה קורס אצל גדי דבירי, קראתי כמה "ספרי קודש" של בישול בירה, אז הצטיידתי בכל הדרוש והיום הגדול הגיע - 22 לספטמבר 2007, עליו הכרזנו כיום הולדתה של המבשלה.
הייתי חייב לשאוב עידוד ותמיכה, אז אספנו כמה חברים קרובים לארוחה חגיגית שלצידה התמקמתי עם ה"מבשלה" שלי.
האמת היה די שמח (חוץ מרגע שבו הפלתי את המדחום לתוך הדלי ונאלצתי להכניס את היד עד המרפק לתוך בירה), אבל מאז אני לא מזמין אורחים לבישול, בישול בירה הוא דבר אינטימי עבורי – רק אני והיא, משקה האלים שלי. למרבה הפלא הבירה יצאה לא רעה בכלל, מה שהכניס בנו המון מוטיבציה להמשך הדרך.
אגב, כל אלה שמתלוננים על חוסר מקום לבירה – במשך השנה הראשונה כל התהליך התרחש בתוך דירת חדר קטנטונת בפתח תקווה, אז הכל אפשרי אם יש רצון והתלהבות. רק אל תשאלו אותי איך זה להתעורר בבוקר, כאשר אתה כל הלילה ישן בסמוך למיכל תסיסה מבעבע, המשחרר גזים משכרים לאוויר. אכן חוויה קשה.
בכל מקרה, הניסוי הצליח, הבירה יצאה סבירה פלוס, המשכנו בבישולים, השתדרגנו בציוד, ברמת ידע והמצאנו מותג שלימים קיבל את השם Gopher’s, שעל מקור השם והלוגו אולי אספר בפוסט הבא.
אלה הם דברי הימים של הגופרים, לציון שלוש שנות בישול בירה. המשך יבוא.
מיד מתחילים ביישום ההחלטה.
הם מטפסים לצוקים בגיא בן הינום, צוללים למעמקי ים בחופי דהב ואף רוכבים על סוסים במדבריות. בסוף, אחרי ניסוי וטעייה, שניהם מבינים דבר אחד – התחביב שהכי עושה להם את זה אוכל ושתייה.
דמיינתם?
נעים להכיר, סשה ונטלי כנוביץ מכפר סבא.
אז יופי, אוכל ושתייה נשמע מעולה אלא שדי משעמם סתם לאכול ולשתות מה שאחרים הכינו עבורך. צריך לעשות גם משהו בעצמך, הרי מדובר בתחביב, כלומר עשייה פעילה.
החלטתי להכין ליקרים ביתיים. נשמע פשוט, זול, משכר ומיוחד. הכנתי כמה משקאות מוזרים, שאת מתכונם מצאתי ברשת, ובוא נאמר לא נפלתי מהכסא (למרות שכמה חברים דווקא התלהבו). טוב, הבנתי שאני פשוט לא אוהב ליקרים. מה לעשות ואני לא מוכן לאמץ תחביב לדבר שאין לי חיבה כלפיו, מין פרדוקס כזה. אגב, גם עם יין צימוקים לא ממש הלך לי, בשלב מאוחר יותר חברינו זיקק אותו ואחרי שנה יצא כהיל דובדבנים לא רע בכלל, אולי שווה לשחזר את ההצלחה.
בדיוק ברגע של משבר לא פשוט בחיפוש אחר הדבר הגדול הבא, יד הגורל הביאה אותי לבלוג של ולדימיר גרשנוב (החצי המזוקן של לאפינג בודהה) באתר Livejournal, שבו הוא סיפר על הבירות שלהם והזכייה הגדולה בתחרות הלונגשוט הראשונה. ברגע זה נודע לנו לראשונה שניתן להכין בירה בבית, מכאן ואילך לא היו התלבטויות. עברתי במהרה קורס אצל גדי דבירי, קראתי כמה "ספרי קודש" של בישול בירה, אז הצטיידתי בכל הדרוש והיום הגדול הגיע - 22 לספטמבר 2007, עליו הכרזנו כיום הולדתה של המבשלה.
האמת היה די שמח (חוץ מרגע שבו הפלתי את המדחום לתוך הדלי ונאלצתי להכניס את היד עד המרפק לתוך בירה), אבל מאז אני לא מזמין אורחים לבישול, בישול בירה הוא דבר אינטימי עבורי – רק אני והיא, משקה האלים שלי. למרבה הפלא הבירה יצאה לא רעה בכלל, מה שהכניס בנו המון מוטיבציה להמשך הדרך.
אגב, כל אלה שמתלוננים על חוסר מקום לבירה – במשך השנה הראשונה כל התהליך התרחש בתוך דירת חדר קטנטונת בפתח תקווה, אז הכל אפשרי אם יש רצון והתלהבות. רק אל תשאלו אותי איך זה להתעורר בבוקר, כאשר אתה כל הלילה ישן בסמוך למיכל תסיסה מבעבע, המשחרר גזים משכרים לאוויר. אכן חוויה קשה.
בכל מקרה, הניסוי הצליח, הבירה יצאה סבירה פלוס, המשכנו בבישולים, השתדרגנו בציוד, ברמת ידע והמצאנו מותג שלימים קיבל את השם Gopher’s, שעל מקור השם והלוגו אולי אספר בפוסט הבא.
***
סשה כנוביץ, גופר'ס Gopher's***
נהניתם? קראו פוסטים קודמים:
***
BeerTalk הוא בלוג שיתופי. כתבתם פוסט מקורי? - שלחו אלינו.
אתה גדול סשה! נכון, בדירת חדר יש פחות מקום מאשר אצלינו, אבל תוסיף טרוריסטית בת שנתיים לנוסחא ו....טאדאם!
השבמחקבכל מקרה, מאחל לך שוב, המון הצלחה ורק בירות טובות!
מעניין תמיד לקרוא איך אחרים התחילו ומבשלים. גם אני (עדיין) מבשל (מרכז) בדירה בבית משותף בין המטבח (בישול ובקבוק) חדר העבודה (תסיסה)והאמבטיה (שטיפה וחיטוי). בעתיד הקרוב מכוון להשתדרג לallgrain בחדר שהיקצתי בבית לצורך העניין. בהצלחה.
השבמחק