בתאריכים 7-8.12.10 התקיימה תערוכת בירות בפאב ה"אייריש האוס" בחיפה. הזדמן לי לבקר רק ביום הראשון ולכן זכיתי לטעום לראשונה את הבירות של מבשלת "רונן" ו"אביר האלה", ופעם נוספת את הבירות של ליבירה החיפאית ואת סדרת "בזלת" של מבשלת הגולן. במקום היו דוכנים נוספים של בירות חוץ, בראשות "סמואל אדאמס" ומבשלת "ברוקלין" (שעושה בירות מעולות) כמו גם בירות בלגיות במותגים מוכרים לצד ספיישלים (בלטה דובל עם מהדורה חגיגית ולטעמי מיותרת ולא שווה את המחיר – 85 ₪ לבקבוק) אבל לא לשמן התכנסנו. ולכל מי שעדיין מפקפק, בארץ שלנו יודעים לעשות אחלה בירות שלטעמי ברוב המקרים לא נופלות מהמבשלות בחו"ל. רק צריך להפיץ אותן כמה שיותר וכמה שיותר רחוק.
לפיכך, אני שמח לפתוח את הסיקורים עם הבירות של "רונן" שהציע שתי בירות ותיקות ועוד אחד ניסיונית ("הודית" משהו) אבל אותה הוא לא הרשה לי לטעום...
* * *
לפיכך, אני שמח לפתוח את הסיקורים עם הבירות של "רונן" שהציע שתי בירות ותיקות ועוד אחד ניסיונית ("הודית" משהו) אבל אותה הוא לא הרשה לי לטעום...
החיטה המחוצפת – צבע כתום-חום מעונן, ראש קצף עבה ויציב. ריח של שמרים ופירות. בפה טעמים של שמרים, חיטה ובננה ועם סיומת כשותית מרירה וארוכה. רונן ציין בגאווה כי סוכר הוא לא כוס התה שלו ולפיכך הבירות שלו מרירות יותר מהמקבילות, ואכן הבירה נעדרת מעט מהמתיקות האופיינית של בירות חיטה וכן נעדרת מעט מהארומה והטעם הפירותי. עם זאת, ואולי עקב זאת, הבירה יורדת חלק בגרון על אף אחוזי האלכוהול הגבוהים שלה (6.5%) שדווקא גורמים לטעמים להתגלגל בכל חלל הפה לפני הבליעה. בהחלט גרסה עברית ראויה של הדונקלוייזן (בירת חיטה כהה) הגרמנית.
הכהה המרושעת – זוכת המקום הראשון בתחרות סמואל אדאמס לונג שוט בקטגוריית האייל הכהה, תואר מחייב בהחלט. בכוס צבע חום כהה, ראש קצף עבה מאוד. ריח של קרמל וקפה עם ארומה מתקתקה ובלתי מזוהה. טעמים של קפה, שוקולד, ואולי גם משהו אגוזי. סיום של אספרסו, ארוך ומר בתוספת חמצמצות עדינה. בראון אייל בהגדרה אבל הרגיש לי יותר קרוב לפורטר, תודות לחוסר חיבתו של רונן לסוכרים מיותרים.
ידידי המלומד שהתלווה אלי בחר בבירה זו כמוצלחת ביותר ואף הכתירה בתואר המחייב "בירה טובה אחושלוקי" (סתם, הוא פשוט אמר "בירה מעולה") ואני מסכים שאכן מדובר בבירה טובה ומעניינת מאוד וגם קניתי שני בקבוקים הביתה.
ערן גורן
erangoren@yahoo.com
ערן,
השבמחקשמחתי לשמוע את התיאור המפורט והטוב ובעיקר שאהבת. הסוכרים אינם מיותרים כלל שכן הם בונים את הגוף ובעיקר את האלכוהול בתהליך התסיסה. במוצר המוגמר, אני מעדיף את הטעם השיורי המריר שגורם לך להנות מחדש ולהתרענן בלגימה הבאה, ובזאת שלאחריה...
ההודית הנסיונית מזומנת לטעימות, בכיף.
עופר רונן.