נגב פסיפלורה – pale ale שנראה ומרגיש יותר כמו לאגר (גם באחוזי האלכוהול – 4.9%). הצבע צהוב-כתום בהיר, ראש קצף דק אך נשמר לאורך זמן.
נגב אמבר אייל – אייל בצבעי חום-כתום מעוננים, בלי יותר מדי קצף. ריח עדין מאוד של פירות, כמעט בלתי מורגש. בלגימה הראשונה קיבלתי תחושה של בירה "כבדה", סטייל אייל בלגי עתיר אלכוהול, אך מהר מאוד התחושה הזאת התחלפה כשהמתיקות הפירותית נעלמה ובמקומה הורגשה המרירות של הכשות, שנשארה בפה זמן רב.
נגב פורטר אלון – בירת פורטר שהתיישנה עם שבבי עץ אלון. עם ריחות הקפה המתוקים המלווים את הפורטר בדרך כלל ניתן להרגיש גם בריחות של אדמה ועץ רטוב. משהו בריח מזכיר אפילו יין אדום.
את הבירה הזאת שתיתי פעמיים: בפעם הראשונה מבקבוק שנרכש בשוק אוכל בקניון והשני תודות למירה-בל (זכיתי בשישיית בירות מדף "בירות בוטיק ישראליות"). ריחות הפסיפלורה מילאו את האף בשתי הפעמיים, אך בפעם הראשונה היא היתה מורגשת בטעם הרבה פחות. כדרכן של מרבית הבירות הפירותיות, השהיה בבקבוק עשתה לה רק טוב. גם יתר הטעמים הורגשו הרבה יותר בפעם השניה, ובמקום המרירות האופיינית הרגשתי בטעמי פירות חזקים הרבה יותר.
עם זאת, וחרף ההגדרה שלה כאייל, הבירה פשוט הרגישה לי כמו לאגר משופרת, עם סיומת בינונית ומרירה. התווית מגדירה את הבירה כ"בירה המתאימה לימים חמים" וכנראה באמת שצריך לשתות אותה עם אווירה מתאימה (אני שתיתי אותה בשני המקרים במזג אוויר חורפי שגרם לי להתגעגע לאיילים הבלגים הכבדים ועתירי האלכוהול ששולחים אותי לנמנם בכיף).
אגב, את הפסיפלורה אפשר להגיש היטב גם אחרי שגומרים לשתות (היא ממשיכה לעלות עם הגזים...)
נגב אמבר אייל – אייל בצבעי חום-כתום מעוננים, בלי יותר מדי קצף. ריח עדין מאוד של פירות, כמעט בלתי מורגש. בלגימה הראשונה קיבלתי תחושה של בירה "כבדה", סטייל אייל בלגי עתיר אלכוהול, אך מהר מאוד התחושה הזאת התחלפה כשהמתיקות הפירותית נעלמה ובמקומה הורגשה המרירות של הכשות, שנשארה בפה זמן רב.
הבירה עצמה בעלת אחוזי אלכוהול נמוכים יחסית (4.9%) מה שהופך אותה לבירה מרעננת מאוד המתאימה לימים חמים או לשתיה כשאתה ממש צמא (כמו שקרה לי כששתיתי אותה. והייתי מאוד צמא...). סה"כ בירה נחמדה מאוד אבל היא לא משאירה חותם לאורך זמן, והזכר שלה נעלם ברגע שהבקבוק נגמר, וחבל.
נגב פורטר אלון – בירת פורטר שהתיישנה עם שבבי עץ אלון. עם ריחות הקפה המתוקים המלווים את הפורטר בדרך כלל ניתן להרגיש גם בריחות של אדמה ועץ רטוב. משהו בריח מזכיר אפילו יין אדום.
הבירה בעלת צבע כהה מאוד ואטום מאוד עם ראש קצף חום ויפה. הבירה מתוקה יותר ומעושנת יותר מפורטר מצויה. כעבור שנייה הטעמים המתוקים מפנים מקום לטעמי האספרסו והקרמל, מעושנים גם הם. הגוף מלא ועשיר והסיומת ארוכה ומרירה. סה"כ הבירה הרבה יותר עדינה ורכה מפורטרים אחרים, וניכר כי ההתיישנות יחד עם שבבי עץ האלון ריככה את הטעמים והפכה את הבירה לתענוג צרוף לשתיה.
בשתי מילים: אחלה בירה!
* * *
ערן גורן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה