"שוב פקק" אני ממלמל בזמן שאני תקוע ברכב של העבודה על כביש גהה מיד אחרי מחלף מורשה "כנראה שוב איזו תאונת פגוש לפגוש שכל עמישראל צריך לראות בדיוק מה קרה".
אז זהו, שלא. מתקרבים לרכבי החירום ואני כבר מבין שאופנוען היה מעורב בתאונה, המראה לא מלבב ולא מעודד. אני מזהה את הדגם, מעביר מהר בראש למי יש כלי כזה ונושם חצי לרווחה שאני לא מעלה על דעתי אף חבר שיש לו קוואסקי כזה. בהמשך הדרך מודיעים בחדשות לקונית על רוכב אופנוע שנהרג, אני מחבר את זה מיד למראות שעברתי לפני שעה שעתיים.
מגיע הביתה ומיד מתחיל בבישול בירה, יש דרישה, אין זמן....
לאחר הבישול אני נכנס ל"מוד" נקיון כשאח של טלי זוגתי, שולח לי מיסרון "בטח כבר שמעת מי נהרג..." אני משיב בהיסח הדעת "לא, מי?" וממשיך בנקיונות. "טל שביט" מכות המילים במסך הנייד שלי, אני קורא פעם, פעמיים, שולח מהר תשובה של "למה אתה עובד עליי?" ורץ למחשב להתחבר לרשת. לצערי, המיסרון שקיבלתי היה נכון. טל שביט, כתב הרכב מהאהובים עליי, נהרג. זה הוא היה באותה תאונה שעברתי בה רק לפני כמה שעות. ההרגשה היא שאיבדתי חבר קרוב, למרות שלא יצא לנו להכיר עמוקות. נכון, דיברנו מדי פעם, נתקלנו זה בזה באירועי אופנועים כאלו ואחרים, אפילו רכבנו מדי פעם באותם טיולים, אבל למעט שיחות קצרות, לא ממש הכרנו.
נשארתי עם חוב, חוב שצריך לפרוע. בפעם האחרונה שהתייעצתי עם טל, זה היה לגבי רכישת טנדר. לאחר כמה וכמה דגמים שעברנו עליהם, נפרדנו בהבטחה לשבת על כוס בירה שלי, למרות שטל לא היה מחובבי האלכוהול. הוא נהרג לפני שיצא לנו להגיע לזה ואני נשארתי עם תחושה של "צריך לעשות משהו".
את ההחלטה לבשל בישול אחד ויחיד לזכרו ולהגישו למשפחה, קיבלתי זמן לא רב לאחר הלוויה. פניתי אל ורד שביט לקבל את הסכמת המשפחה ולאחר אישור וחיזוק מהם, יצאתי לדרך. לא הצלחנו למצוא את סוג הבירה האהוב עליו כי כאמור, הוא לא היה שתיין גדול, לכן אמרה לי ורד לבחור את הבירה שמייצגת בעיניי את טל.
הבחירה הייתה קלה מבחינתי. תכננתי לעשות שינוי בבירת הפורטר המעושנת שלי והעיתוי המצער היה במקום. בירה כהה, חזקה עם לתת מעושן אשר התחברה לי עם דמותו הגבוהה של טל אפופה בעשן צמיגים שרופים.
פנייה אל ורד לקבלת תמונה ללייבל, חיברה אותי עם רונן טופלברג ותומר פדר, שני צלמים מקצועיים שעבדו שנים עם טל והיום הם שותפים עסקיים. רציתי תמונה שתקבל את אישור בעליה לשימושי, ללא בעיות של זכויות יוצרים. רונן ותומר נתנו ברכתם ונפלה ההחלטה להשתמש בתמונה של טל על הונדה פיירבלייד ב"ברנאאוט" משגע. פשוט תמונה שכאילו צולמה במיוחד לתוית. את העיצוב הטלתי על קובי בן זקן, חבר טוב שגם יודע לעבוד. במהרה, התוית עוצבה, הבירה בושלה, הותססה ובוקבקה וכאשר הגיע הזמן, נפגשה המשפחה עם העומדים מאחורי היצירה, אני, טלי, שי הקטנה וקובי. הצטרפו אלינו כמה רוכבים ורוכבות אשר ראו במפגש הזה כנוחכות חובה. תומר פדר שליווה את מהלך הבישול, היה בחו"ל אך מס את התנצלותו על אי ההופעה.
המשפחה שמחה מאוד לקבל את הבירה. הוריו של טל ביקשו לשמוע על התהליך, הן על הייצור והן על ההחלטה. אורלי, אם ילדיו של טל, התרגשה מאוד וגרמה גם לי להתרגש ולעצור את שטף הדיבור מדי פעם. לאחר הסברים ותיאוריה, הגיע הזמן למזוג את הבירה. לשמחתי, הטעמים קלעו למטרה והמשפחה אהבה מאוד את המשקה, אפילו אלו שלא ממש שותים, טעמו ושיבחו. אביו של טל, אוהב בירה מושבע, נתן את החותמת לאישור והבטיח כי הבקבוקים יעלמו מהר מאוד.
לאחר שפגשנו משפחה נהדרת, בסוף האירוע הנחמד, הועלה על ידם הרעיון של להמשיך לייצר את "בירת טל"ש" ולהציעה למכירה בנקודות שאני מגיע אליהן. מחשבותיי לא המשיכו בכיוון זה, אבל משיחות עם בני המשפחה, ההרגשה היא כי הם מעוניינים בכך ואף רואים בכך עוד דרך להנציח אדם יקר ולכן, באירועים הקרובים, תימכר בירה כהה, מעושנת וחזקה תחת השם המחייב Talash ועל פי דרישה, תבושל שוב.
זה היה המעט שהרגשתי שאני צריך לעשות כדי לסגור את המעגל, אני יותר משמח שפגשתי משפחה חמה ונהדרת כמשפחת שביט, צר לי שהנסיבות לא היו משמחות.
טל שביט 1955-2011 יהי זכרו ברוך.
* תמונות מהמפגש עם המשפחה שצולמו על-ידי ורד שביט
** נכתב על-ידי גל ספיר, בירות גל'ס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה